                        הקדמה. יתבונן 'האדם 'וישכיל 'היטי"ב מאמר חז"ל פ"ב דביצה הרוצה                                                      שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה' אי נמי אדרא כשמי' כדאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא לדרי דרי תנ"ה שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחמסת ופירותי' משתמרין עיי"ש פירושו: והנ"ל בזה עפי"מ שדרשו סמוכין לעיני כל ישראל בראשית (התורה) בר"א אלהי"ם א"ת ס"ת אמ"ת וכן בסוף ימי המעשה והשביתה כתי' בר"א אלהי"ם לעשו"ת ס"ת אמ"ת וז"ש דוד ראש דברך אמת להורות כי עיקר עבודה הוא מדת אמת מראשית ועד אחרית והענין שלא יעשה בשביל להתפאר או לקבל פרס שזה נקרא שקר כי אין העבודה מרצון הלב למען שמו ית' כ"א שתהיה עיקר כוונת האדם למלא רצון הבורא ית' בקיום מצותיו וכבר פירשתי (פ' האזינו ע"הפ שחת לו) הפסוק אל תיגע להעשיר מבינתך (של עצמך) חדל (מעבודה שהוא ע"מ להעשיר כי המופת ע"ז) התעיף עיניך בו (בעבודה כזו) ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים וגו' כלו' כי שקר אין לו רגלים ואינו עומד אלא כמו רגע ואח"כ יפול הנופל ממנו ולא זו אף זו כי גם עבודה כזו אשר כמו רגע לא לו תהיה הזרע כ"א ישלטו בו ידי זרים אשר סביב יתהלכון לחטוף אותה כיון דלא פרחת לעילא למקום הקודש אבל אם כוונתו רצויה לשמים לא למען עצמו כ"א לעשות נ"ר לשמו ית' ליקבה"ו אז עבודתו פרחת לעילא להיות עולה למעלה כתר בראש אלהי צבאות וגם היא עבודה קיימת בל יפול ממנה כי קושטא קאי ואמת יש לו רגלים המעמידים אותו ולא עוד אלא שמנחיל כחו ויראתו לזרעו אחריו וכמו שפי' המפו' מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו' (דייקא) כל הימים (לא מיראת עונש או כדומה מחשבות בלתי רצויות) למען "י"י"ט"ב להם ולבניהם לעולם כדכתי' מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו כי האב מזכה לבנו מחכמתו ויראתו יראת ה' טהורה ואהבתו אהבת אמת רשפי' רשפי אש שלהבת יה והארכתי בזה פ' נח עיי"ש, והנה ידוע מה שמבואר בתוה"ל כי מצות ומעש"ט הם נכסי עצמו אבל ממונו ורכושו וחילו לא שלו הוא כ"א יעזבו לאחרים חילם ובזה פ' הסדש"ש ואיש את קדשיו לו יהיה המצו' ומעש"ט שלו הוא וז"ש הרוצה שיתקיימו נכסיו היינו שלא יגזלו ממנו הסט"א וגם שיתקיימו בידו לבל יפול ממנו יטע בהן אדר פרש"י אילן חשוב ירמוז למ"ש הזוהר וירא ק"ב ע"הפ והשענו תחת העץ לקבל קב"ה קאמר דאיהו אילנא דחיי לכלא וז"ש שנאמר אדיר במרום ה' פרש"י לשון קיום וחוזק עיי"ש ר"ל שיטע בהן הכוונה לשם ה' ואז יש לו קיום וז"ש אי נמי אדרא כשמי' ר"ל "א"ד"ר ר"ת "ראש "דברך "אמת כי מתחל' היה בשביל שכפה עליהם ההר אבל אז הדר קבלוהו בימי אחשורוש בלב ונפש חפצה כמבואר בפתיחה לסי"מ ע"ש וז"ש דקיימא לדרי דדי כלומר כי "י"י"ט"ב לו ולבניו אחריו ללכת בדרכי ה' ולשמוע בקולו כי מתהלך בתומו מנחיל כח לבניו אחריו ועז"א תנ"ה שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחמסת ביד הסט"א ופירותי' משתמרין כי הן דבר המתקיים בידו וביד                                  דורותיו אחריו לעד ולעולמי עולמים: ע"י מאמרם הנ"ל בהקדם מד' תנחומא כי תשא את ראש בני ישראל                                                      כך פתת ר"ת מתוקה שנת העובד וכו' והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון בעשירי תורה אני מדבר כיצד היה עשיר בתורה למד תלמידים הרבה ושבעם מהתורה אעפ"י שהוא מת אין התלמידים מניחין לו לישן אלא הם אומרים הלכות ושמועות משמו ומזכירין שמו שנאמר דובב שפתי ישנים וכן משה למד תורה לישראל ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקורין בהן בכל שבת וחודש ומועד והם מזכירין אותו בכל פ' ופ' ובפ' שקלים אמר משה לפני הקב"ה שמא משאני מת איני נזכר א"ל הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פ' שקלים וזוקף ראשן כך בכל שנה ושנה 